הקשר בין פיתוח הדרכה, אסטרטגיה ארגונית וטיימינג

תהליכי פיתוח הדרכה הינם האמצעי החשוב ביותר להטמעת האסטרטגיה הארגונית וקריטיים בהובלת הארגון להצלחה ביחס ליעדים הארגוניים. בתהליך מעין זה נדרש מפתח ההדרכה לפעול יד ביד עם דרגי הנהלה בכירים תוך הבנת האסטרטגיה הארגונית, החזון והיעדים.
השלב הבא לאחר הבנת האסטרטגיה הינו הבנת הפערים הקיימים כיום בשטח. כמובן כי על מנת להבין את הפערים יש להשקיע זמן אבחוני תוך שימוש באמצעים שונים – סקרים, תצפיות, ייעוץ חיצוני, ניתוח נתונים ומדדים ועוד.
לצד שני השלבים החשובים והקריטיים הללו, יש לזכור את הדבר החשוב ביותר והוא את הטיימינג אשר בא לידי ביטוי ביכולת השטח לקלוט את המסרים החדשים המועברים אליו. ייתכן כי תוכן תוכנית הדרכה תהיה לוגית ומוסדרת ותתאים לפערים הקיימים ולאסטרטגיה הארגונית, אך לא מתאימה ל'טיימינג' הארגוני, כלומר, הארגון מבחינת ההתפתחות שלו לא יכול לספוג את התכנים החדשים המועברים אליו, והשטח יביע התנגדות גדולה לתכנים המוצעים בהדרכות.
אם כן, עולה השאלה – מה קורה בהתנגשות שבין האסטרטגיה לטיימינג?
וכאן טמונה החוכמה בפיתוח הדרכה שהוא נכון וקשוב לרגישויות השונות.
ראשית, לעיתים לכותרת ההדרכה ישנה השפעה מכרעת על היכולת שלה להיקלט על ידי השטח. לצורך העניין, בכדי לעסוק במנהיגות, אין זה הכרחי לקרוא בהכרח לתוכנית ההדרכה בשמה במידה והדבר יעורר גלים שאינם משרתים את הצורך הארגוני.
כמו כן, לעיתים האסטרטגיה צריכה להמתין להתפתחות ארגונית טבעית ונכונה ולא לדחוק תוכן שאינו תואם לטיימינג הארגוני. לקיצורו של עניין, כדי להגיע לפסגה – צריך לעלות את ההר…